מאמר

מיליוני אנשים ברחבי העולם משתתפים כיום ברשתות חברתיות מקוונות כמו Facebook, LinkedIn ו Twitter. אתר הרשת החברתית Facebook טוען שכיום רשומים אצלו מעל 400 מיליון משתמשים פעילים בכל רחבי העולם – מספר העולה על אוכלוסייתה של ארצות הברית.

פייסבוק חשפה בחודש האחרון כמה נתונים מאוד מעניינים על פרופיל הגולש הישראלי ועל זמן השהייה באתר המעניין בהם לדעתי הוא קשור לזמן השימוש באתר שמוביל בפער ניכר על מתחרים כגון גוגל ויוטיוב.הגולשים הישראלים אליבא דה טרוור ג'ונסון מנהל האסטרטגיה של פייסבוק באירופה מבלים כמיליארד דקות בחודש.

עסקים רבים גילו כי האתרים של הרשתות החברתיות המקוונות פותחים בפניהם ערוצים חדשים להגיע ללקוחות, וסיכויים חדשים, וכי אתרים אלה יכולים לשמש מקור מידע רב ערך על מנת להעריך מועמדים לעבודה. אולם אתרי הרשתות החברתיות יכולים להיות גם שדות מוקשים של אחריות, אשר חושפים חברות לסיכונים רבים ומגוונים.

הפרת זכויות יוצרים, תרמיות של צרכנים והפלייה הם רק חלק מאותם חשיפות חדשות שהמעסיקים עשויים למצוא את עצמם נושאים באחריות לפעילות הבלתי-מפוקחת של עובדיהם באתרי הרשתות החברתיות. נהלי ניהול סיכונים יכולים לסייע בהקטנת החשיפה, ובשוק קיימים סוגים שונים של כיסויים ביטוחיים ייעודים אשר מותאמים לסיכונים אלה. מנהלי הסיכונים חייבים לוודא כי תוכניות הביטוח שלהם מותאמות לחלוטין לאיומים שמקורם בפעילות ברשתות החברתיות, הן של החברות שלהם, והן של עובדי חברות אלה.

עם מימדי הגידול העצומים ברשתות החברתיות נפתח עולם חדש של אחריות שטרם מופה או נחקר, לאנשים פרטיים ולעסקים כאחת. כבר כיום מילים כמו "בריונות וירטואלית" (“cyberbullying”) "הטרדה טקסטואלית" זוחלות אל תוך אוצר המילים של השפה האנגלית.

החשיפה המטרידה ביותר את החברות היא אולי השתתפות העובדים באתרים של רשתות חברתיות, אשר עלולה לגרום למעסיקים כאבי ראש בלתי מבוטלים מחשש לאחריות, אם העובדים יעלו נושאים הקשורים לעבודתם אל חלל הרשתות החברתיות. כאשר העובדים חושפים ברשתות החברתיות את עבודתם, את היחסים שלהם עם עמיתיהם לעבודה ואת התלונות שלהם על מקום העבודה, מעורר חששות אצל מנהלי הסיכונים ועובדי מחלקות משאבי האנוש.

סוגיות של אחריות :

1. הפרת זכויות יוצרים

אתרים של רשתות חברתיות הם אבן שואבת לתביעות של הפרות זכויות יוצרים. מיליוני משתמשים מעלים לרשת חומרים המוגנים בזכויות יוצרים שמקורם באתרים אחרים או בתקליטורים אודיו ו – DVD. יוניברסל מיוסיק גרופ (UMG) הגישה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים נגד MySpace, משום שהאתר איפשר למשתמשים להעלות ולהוריד שירים וקטעי וידיאו מוזיקליים.  UMGתבעה פיצויים בסכום של 150,000$ לכל שיר או קטע וידיאו אשר הועלו לאתר, וטענה כי בדפי MySpace מצויים מיליוני שירים וקטעי וידיאו אשר עשויים להפר את זכויות היוצרים שלה. חברת המדיה Viacom הגישה תביעה נגד YouTube וחברת האם שלה גוגל בגין הפרה של זכויות יוצרים, והיא תובעת פיצויים בסכום של 1 מיליארד $ לפחות. Viacom טוענת כי "YouTube רתמה את הטכנולוגיה לשירות הפרה מכוונת של זכויות יוצרים בקנה מידה ענק".

2. הפרת פרטיות

אתרים רבים חשופים לתביעות בגין הפרת פרטיות. בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד אתר הרשת החברתית Tagged, נטען כי Tagged נטל שלא כדין מידע של החברים ברשת החברתית על ידי שימוש בספר הכתובות של חשבונות הדואר האלקטרוני של חברי הרשת מבלי שקיבל מהם רשות לעשות כן על מנת לגייס חברים חדשים.

בתביעה שהוגשה לאחרונה בקליפורניה נטען כי Facebook מפירה את חוקי הפרטיות, הפרסום וההגנה על הצרכן של מדינת קליפורניה, בכך שהיא משתפת מפרסמים וגורמים אחרים במידע האישי של החברים, למטרות מסחריות. התובעים טוענים כי Facebook הטעתה את המשתמשים להאמין כי היא מספקת סביבה בטוחה לחלוק בה מידע אישי עם חברים. למרות הביקורת הבלתי פוסקת ולמרות מספר תביעות, ישנם אתרים של רשתות חברתיות אשר משתמשים במידע זה על מנת להפעיל שיווק ממוקד לחברים. נכון להיום, קומץ התביעות אשר קוראות תיגר על סוג זה של שימוש מסחרי במידע אישי כוונו נגד האתרים של הרשתות החברתיות עצמם, אולם תורות חדשות של אחריות עלולות ביום מן הימים לגרור לתביעות אלה גם את המפרסמים עצמם.

Facebook לדוגמה הנהיגה לאחרונה אמצעי בקרה ופיקוח חדשים אשר מאפשרים למשתמשים להסתיר כמעט את כל המידע האישי, לרבות רשימות של חברים.

3. חשיפות של נתוני אבטחה

עברייני העולם הווירטואלי עוקבים אחר הפעילות בנוף אתרי הרשתות החברתיות ומנסים לנצל את אווירת האמון אשר מאפיינת את חילופי הדברים באתרים של הרשתות החברתיות. הם מתחזים למשתמשים לגיטימיים ומפתים משתמשים אחרים לפתוח מסרים או להפעיל יישומים אשר משחררים תוכנה זדונית מסוגים שונים אשר נועדה ללכוד מידע רגיש או לאפשר לפורצי מחשבים גישה – ואפילו שליטה – על מחשבי הקורבנות.

4. דיבה והשמצה

עסקים גילו כי האתרים של הרשתות החברתיות הם כלי יעיל להגיע לצרכנים חדשים ועל מנת לבנות ולטפח את אמון הצרכנים. אתרים של רשתות חברתיות לא רק מאפשרים להפיץ מסרים שיווקיים, אלא גם ליצור קשרים אישיים וישירים יותר עם לקוחות בודדים.

הערות על עמיתים לעבודה, ספקים ולקוחות עלולות להוביל לתביעות לשון הרע, דיבה עסקית או כללי מסחרי לא הוגנים.

חבר ברשת חברתית אשר רק מציין את שם המעסיק בפרופיל שלו, לדוגמה, עלול לגרום בעיות למעסיק כאשר הוא מבקר לקוח, ספק או אפילו מוצרים של חברה מתחרה.

5. הפלייה בתעסוקה

בסקר שנערך בקרב כ- 350 מעסיקים בחודש אוקטובר 2007 על ידי Vault.com, חברת מדיה המתמקדת בתעסוקה ומציאת תעסוקה, נמצא כי 44 אחוזים מהמעסיקים משתמשים באתרים של רשתות חברתיות על מנת לבחון את הפרופילים של מועמדים לעבודה. בדיקת מועמדים לעבודה באתרים של רשתות חברתיות היא ללא ספק חוקית, אולם מעסיקים אשר משתמשים במידע על מנת להחליט האם לקבל עובד לעבודה, חושפים את עצמם לתביעות בגין הפלייה בתעסוקה, בפרט אם בפרופיל של המועמד נחשפות נטייה מינית, השתייכות דתית או פוליטית או נכות

6. הטרדה ובריונות ברשת.

אתרים של רשתות חברתיות מתקשים לפקח על חשיפות לאחריות בשל הטרדות, הפלייה ומעשי נקם. רק עתה מתחילים המעסיקים לתפוס את הסכנה הטמונה ב"הטרדה טקסטואלית", כלומר הטרדה ובריונות המתבצעות באמצעות מסרים טקסטואליים לא הולמים, מסרים בדואר אלקטרוני או פרסומים באינטרנט, שהמעסיק בדרך כלל איננו מודע להם, ויש לו עליהם שליטה מועטה בלבד.

ניהול הסיכון מתחיל בבית

יותר ויותר עסקים אוסרים על עובדיהם גישה לרשתות חברתיות מהמחשבים אשר נמצאים במשרדיהם. בנוסף לחששות מכך שהעובדים יעבירו את יום העבודה שלהם בציוצים ב Twitter, חברות רבות חוסמות את הגישה על מנת להקטין ככל האפשר את החשיפות לאחריות. ברור לכולם שעם התפשטות הטלפונים ה"חכמים" אשר מאפשרים גלישה באינטרנט, הפיקוח על הגישה לאינטרנט במהלך שעות העבודה נעשה פחות ופחות אפשרי

מעסיקים עשויים להיות נחשבים כמי שאחראים לפעילויות של עובדיהם באתרים של רשתות חברתיות גם על פי הטענה כי הם הכשירו אותם באופן רשלני וכי פיקחו עליהם באופן רשלני, בפרט אם הפעילות הפוגעת התרחשה בעבודה.

בעיות של אחריות למעשי העובדים הופכות מכאיבות יותר כאשר העובדים מסתובבים עם מצלמות סטילס ווידיאו בטלפונים הניידים שלהם במקומות העבודה, ואתרים כמו YouTube מספקים פורום פומבי מאוד להציג בו את יצירותיהם. מעסיקים מודאגים, כפי שניתן להבין, מכך שעובדיהם מעירים הערות לא מחמיאות על המעסיק, וכן על השירותים והמוצרים שלהם, אולם גם עובדים אשר משתמשים באמצעי התקשורת החברתיים על מנת לשבח את המוצרים או השירותים של המעסיקים שלהם חושפים את מעסיקיהם לאחריות אפשרית. .

החברות חייבות להכין תוכניות למזער את חשיפותיהן לתביעות וכן לפתח מדיניות בנושא הרשתות החברתיות.

 מה רצוי להגדיר:

  • להגדיר את הגישה הכללית של החברה לרשתות חברתיות
  • לנסח בצורה בהירה את מדיניות החברה בנושא גישה לאתרי רשתות חברתיות
  • להגדיר האם עובדים רשאים לזהות את עצמם כנציגים של החברה באתרים
  • יש להבהיר לעובדים בצורה ברורה מאוד כי חל עליהם איסור להתייחס ללקוחות, קונים או שותפים עסקיים ללא רשות מפורשת לעשות זאת.
  • לאסור על פרסום חומרים אשר מכילים הערות שיש בהן משום לשון הרע
  • יש לדרוש לכלול בבלוגים אישיים הודעות התנערות מאחריות ברורות אשר מבהירות כי הדעות המובעות על ידי מחבר הבלוג בבלוג שלו הן דעות של המחבר בלבד.
  • לאסור על שימוש בלוגו של החברה ובסימני המסחר שלה ללא רשות בכתב

  האם יש ביטוח כנגד סיכונים אלה?

בהתחשב באופי המתפתח של הרשתות החברתיות המקוונות עריכת ביטוח נגד סיכונים אלה היא משימה מסובכת וקשה אשר מחייבת הערכה קפדנית של הכיסוי הביטוחי הנחוץ על מנת לתת מענה לחשיפות הייחודיות . חברות שיש להן נגיעה לרשתות חברתיות יכולות היום לערוך כיסוי ביטוחי הכולל מענה כמעט לכל החשיפות שפורטו במאמר זה.

פוליסת ביטוח נגד סיכוני אלה חיבות לכלול הגדרה רחבה של קניין רוחני, שהוא הסיכון השכיח ביותר לרשתות חברתיות וכן כיסוי להוצאת דיבה / לשון הרע, חדירה לפרטיות הפרת סודיות או הטרדה או מעקב טורדני, הפצה של קוד זדוני וסיכונים רבים נוספים. אם חברה מעורבת באספקת שירותים מקצועיים, כגון פיתוח תוכנה, שירותי חיפוש באינטרנט, שירותי יישומים, דואר אלקטרוני, אירוח ברשת, שיווק, הענקת רישיונות או שירותים עסקיים אחרים, אזי יש לכלול שירותים אלה בפוליסה באמצעות תוספת לאחריות מקצועית.

 

 

כל הזכויות שמורות להאודן ישראל © 2018